<h1>פירוש רבינו יהודה אלמדארי — קידושין</h1>
<h2>דף ה:</h2>
[קידושין ס"ו ע"ב] מתני'. כל מקום שיש קידושין ואין עברה, שהקדושין תופסין בה. ואין עבירה, בנישואיה שלא אסרתה תורה עליו. זו כהנת לויה וישראלית, לוי שנשא כהנת או ישראלית בנה לוי כהן שנשא לויה או ישראלית הולד כהן ישראל שנשא כהנת ולויה הולד ישראל דלמשפחותם לבית אבותם כתיב. ומקשי בגמ' והרי גר שנשא ממזרת דיש קידושין ואין עבירה והולד הולך אחר הפגום דתניא גר נושא ממזרת והולד ממזר דברי ר' יוסי דקסבר קהל גרים לא איקרי קהל הילכך מותר בממזרת, ומתריץ לעולם ר' יוסי ותנא אי זו זו למעוטה כלומר מתני' לאו כללא כייל דלהכי תנא בה ואי זו זו זו כהנת ולויה וכו' למימרא דהני הוא דהולך אחר הזכרים אבל יש אחרים שיש קידושין ואין עבירה דהולד הולך אחר הפגום וכל מקום דקתני לאיתויי מצרי שני שנשא מצרית ראשונה בנה שלישי דהכא יש קידושין ואין עבירה והולד הולך אחר הזכר דהוי הולד שלישי ומותר בבת ישראל ואיידי דתנא רישא כל מקום ואי זו זו תנא סיפא כל מקום ואי זו זו.
[קידושין ס"ו ע"ב] אלמנה לכהן גדול כו', יש קידושין ויש עבירה דקסבר קידושין תופסין בחייבי לאוין. אחר הפגום, הנולד מפסולות לכהונה פסול בן ממזרת מישראל ממזר וכן בן ממזר מישראלית וכן בן נתינה נתין ובן נתין מכשרה נתין וקידושין שתופסין בחייבי לאוין נפקא לן בגמ' מדכת' כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה ופרש"י אהובה בנישואיה ושנואה בנישואיה וקאמ' רחמנא כי תהיין.
<h2>דף ח:</h2>
[קידושין ו' ע"ב] במכר לא קנה, כגון קרקע שהוא נקנה בכסף אינה נקנה בכך דלאו מידי יהב לה. יצא ידי נתינה, ומוכרה לכהנים והדמים שלו. (דאסור) [ואסור] לעשות כן, לפי שבשכר זה יתן לו שאר תרומותיו והוי האי כהן כקונה תרומות בשכרו ומסייע בבית הגרנות שיתנו לו התרומה ותנן בבכורות הכהנים המסייעים בבית הגרנות אין נותנין להם תרומה ומעשר בשכרן ואם עשו כן חללו ועליהם הכתוב אומר שיחתם ברית הלוי.
<h2>דף כה.</h2>
[קידושין מ"ב ע"ב] ולדבר עבירה, לא אמרינן ששלוחו של אדם כמותו להתחייב המשלח ולא השליח. אין שליח לדבר עבירה, שיתחייב שולחו אלא הרי הוא כעושה מאיליו. דאמרינן דברי הרב, דברי הקב"ה שהוא הרב שאמר לא תעבור. ודברי התלמיד, דברי בן אדם שהוא תלמיד שאמר עבור איך נניח דברי הרב ונעשה דברי התלמיד.
<h2>דף כט:</h2>
[קידושין כ"ח ע"ב] רשות הגבוה בכסף, בגמ' מפרש דמעות הקדש קונות. בחזקה, משיכה. אמירתו וכו', תנו רבנן בתוספתא קידושין, כיצד רשות גבוה בכסף גזבר שנתן מעות בבהמה אפילו בסוף העולם קנה ובהדיוט לא קנה עד שימשוך כיצד אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט האומר שור זה עולה בית זה הקדש אפילו בסוף העולם קנה ובהדיוט בשור לא קנה עד שימשוך ובבית עד שיחזיק. ירושלמי, שור זה עולה ובית זה הקדש קנה הקדש בכל מקום שהוא שנאמר לה' הארץ ומלואה וגו'.
<h2>דף ל:</h2>
[קידושין נ"ח ע"א] גמ'. מנא לן, דכל הני דאסירי בהנאה אם עבר ומכרן דלא חייל איסור הנאה על דמיהן. מדגלי רחמנא גבי ע"ז והיית חרם כמוהו כל שאתה מהנה ממנו הרי הוא כמוהו, שאם מכרה דמיה כמוה. מכלל דכל איסורין שבתורה, אם עבר ומכרן דמיהן מותרין. ונילף מינה, ונילף מע"ז בבנין אב במה מצינו לשאר איסורין שבתורה שיהו דמיהן אסורין. שני כתובין הבאין כאחד, לדבר אחד לאסור ע"ז ושביעית היא ודמיה ואין למדין מהן דאם כן דאחד יצא ללמד האחר היה לומד ממנו ומה הוצרך אלא על כן בא האחר לומר כי אין למדין ממנו. אף שביעית תופשת את דמיה, ובגמ' מסיק דאחרון אחרון נתפש בשביעית ופרי עצמו אסור, ואם תאמר אמאי לא חשיב פיגול ונותר וטמא וחמץ בפסח וקדשים (שהפילו) דקימא לן בפרק בתרא דתמורה דיקברו וכל הני נמי אסירי בהנאה ואין תופשין דמיהן, יש לומר דתנא ושייר, וקימא לן דאם קידש באיסורי הנאה אפילו דרבנן כגון חמץ בשעה ששית ביום ארבעה עשר אינה מקודשת וטעמא מפרש התם בפרק קמא דפסחים.
